ביאור:ירמיהו יב

קיצור דרך: a1112

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו יב)

---

ירמיה מתלונן על כך שהרשעים מצליחים. ה' נוזף בו על כך שהוא מתלונן על תפקידו כבר בהתחלה

"בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן" (פסוק ה) - נפתולי הנהר בגאון הירדן (תצלום: זולטן קלוגר, 1937)

א צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ מכדי שאוכל להתווכח איתך, אַךְ מִשְׁפָּטִים טענות אֲדַבֵּר אוֹתָךְ: מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ ישבו בשלווה כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד. ב נְטַעְתָּם - גַּם שֹׁרָשׁוּ שורשיהם עמקו באדמה, יֵלְכוּ צמחו - גַּם עָשׂוּ פֶרִי; קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם הם אמנם מדברים עליך ומתפללים אליך וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. ג וְאַתָּה אבל אתה יודע שאני לא כמותם יְהוָה יְדַעְתָּנִי, תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ. הַתִּקֵם נתק את הרשעים מהמקומות הבטוחים שלהם, ושלח אותם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם והכן אותם לְיוֹם הֲרֵגָה ליום בו יהרגו. {ס}

ד עַד מָתַי ה' עונה לירמיה: למשך זמן ארוך תֶּאֱבַל תראה כאבלה, יבשה הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ, מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה תאבד בְהֵמוֹת וָעוֹף, כִּי אָמְרוּ תושבי הארץ בזילזול כלפי אזהרות הנביא: 'לֹא יִרְאֶה הנביא לא יראה את האחרית שהוא מנבא לנו אֶת אַחֲרִיתֵנוּ'. ה כִּי אֶת רַגְלִים עם הולכי רגל רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ עייפו אותך, התישו את כוחך, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ שאתה בוטח בתושביה (ואפילו בה נלאתה), וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן באיזור עם תוואי שטח קשה וחיות מסוכנות. והנמשל: אם בענתות אתה מפחד לנבא, איך תעמוד מול אנשי ירושלים. ו כִּי גַם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ - גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ, גַּם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ קריאות נגדך מאחורי גבך מָלֵא בפה מלא. אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי כאשר יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת. {ס}

ה' מיצר על כך שהוא עתיד לעזוב את המקדש ואת העם

ז עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי, נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי ידידת נפשי, אומת ישראל בְּכַף אֹיְבֶיהָ. ח הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי עמי, ישראל כְּאַרְיֵה בַיָּעַר המפחיד את יתר החיות ולכן שנוא עליהם. נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ צעקה עלי בקול, מרדה בי בגלוי (כאריה השואג בגאוותו) - עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. ט הַעַיִט צָבוּעַ עושה רושם שכמו עיט צבעוני נַחֲלָתִי לִי, הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ כל יתר העופות עומדים מסביבה כי היא שונה: 'לְכוּ העופות קוראות גם לחיות נוספות לטרוף את העיט הצבוע אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, הֵתָיוּ הביאו, קיראו להם לְאָכְלָה'. י רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי, בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי, נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי חלקת האדמה החביבה עלי (ארץ ישראל) לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. יא שָׂמָהּ הפכה (הנושא הוא ה', האומה עצמה, או הרֹעִים\האויב) לִשְׁמָמָה, אָבְלָה עָלַי על כך שנטשתי אותה שְׁמֵמָה כשהיא שוממה, נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב מאזין לדברי ה'. יב עַל כָּל שְׁפָיִם גבעות בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים, כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר. {ס}

יג זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ, נֶחְלוּ החיטים חלו, לֹא יוֹעִלוּ. וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם תתאכזבו מגידוליכם (ובאופן כללי: מתוצאות מעשיכם) מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה וכל זה יקרה לכם בגלל כעסו של ה' על מעשיכם. {ס}

העמים סביב יהודה יגלו גם הם, אך לאחר שיחזרו כולם, אם ילמדו מיהודה לעבוד את ה', יסלח להם

יד כֹּה אָמַר יְהוָה עַל כָּל שְׁכֵנַי העמים הסובבים את ישראל הָרָעִים, הַנֹּגְעִים המעזים לתקוף בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת אך גם את בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם מקירבם, מלגור בסמוך אליהם בתקופת הגלות (כדי לתת הזדמנות ליהודה להשתפר מבלי להיות מושפעים מעמים אלו) . טו וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים, וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ. טז וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי - לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי, 'חַי יְהוָה' - כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל, וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי. יז וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ, וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד, נְאֻם יְהוָה. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• מהי התשובה לשאלה "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה"?
  • "כִּי אָמְרוּ: לֹא יִרְאֶה אֶת אַחֲרִיתֵנוּ" - ה' יודע שבאחריתם הם יענשו
  • "כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים" - אם אינך מבין את בני האדם, כיצד תוכל להבין את מעשי ה'
  • "אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת" - אם אפילו אינך יודע את מחשבות קרוביך, כיצד תצפה לדעת את דרכי ה'
  • אולי לא עונה ה' לירמיה, כפי שגם משה, יונה ואיוב לא קיבלו תשובה לשאלת תורת הגמול (הרב דוד מנחם)

• "שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה, אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה, נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" (פסוק יא) - חזרה על צירוף צלילים בתיבות קרובות, אליטרציה.